בניית שאלון

מטרת השאלון לחקור באופן מעשי את השערת המחקר.

עדיף לבנות את השאלון בGOOGLE FORMS (לסרטון הדרכה יש ללחוץ כאן)

כיצד מכינים את השאלון? נעזרים בשאלונים מהאינטרנט.

נעזרים במורה המנחה ובונים שאלון לבד.

יש לקבל את אישור המורה המנחה לפני שיכפול או הפצת השאלון בין הנבדקים!

מבנה השאלון

הקדמה:

פנייה אל הנבדק והסבר כללי על השאלון, מבלי לחשוף את נושא המחקר. ניסוח מומלץ:

"שלום, שמי _____ ואני עורך מחקר בנושא ______ (לכתוב נושא כללי) לצורך עבודת-גמר במדעי החברה בתיכון "כצנלסון". כדי שהמחקר יצליח, אודה לך מאוד אם תענה/י על שאלון זה.

השאלון הינו אנונימי, ולכן אבקשך לענות בכנות. תודה על שיתוף הפעולה, ______."

שאלה/ות שבודקות את המשתנה הבלתי-תלוי:

מטרת השאלות על המשתנה הבלתי תלוי, היא לחלק את המדגם לשתי קבוצות (בנים ובנות, בכורים וצעירים, ספורטאים ולא ספורטאים וכו').

ישנם משתנים כמו מין, גיל, עיסוק וכדומה, שניתן לבדוק אותם ע"י שאלה אחת. שאלות לדוגמה:

מין: בן/בת
גיל: כיתות ז'/כיתות יב'
האם אתה עוסק בספורט באופן מקצועי? כן/לא
מקומך במשפחה: בכור/אמצעי/צעיר

אם יש רק שאלה אחת כזו, אין צורך בהוראות נוספות לנבדק.

אך לעיתים המשתנה הבלתי-תלוי הוא כזה שצריך לבדוק אותו ע"י מספר שאלות (לדוגמה: הישגים לימודיים, מצב כלכלי וכדומה). במקרה זה יש לכתוב כ- 5 שאלות שיבדקו את המשתנה. (למשל: כדי למדוד מצב כלכלי, נשאל על גובה המשכורת, גודל הבית, מס' מכוניות וכד').

אם יש כמה שאלות כאלה והן מופיעות בטבלה, יופיעו גם הוראות לנבדק:

"לפניך שאלות העוסקות ב______ (כותבים נושא כללי). בכל שאלה עליך לסמן את התשובה הקרובה ביותר למה שאתה חושב או מרגיש. נא לסמן רק תשובה אחת בכל שאלה."

שאלות שבודקות את המשתנה התלוי:

את המשתנה התלוי בודקים בעזרת 12-15 שאלות.
השאלות מודפסות בדרך כלל בטבלה.
לפני הטבלה צריכות להופיע הוראות לנבדק:

השאלות מנוסחות בצורת היגדים.

למשל: היגדים שבודקים דימוי עצמי: "אני חושב שאני אדם חיובי" "חבריי אוהבים להיות בקרבתי"

ההיגדים צריכים להיות מחולקים לקטגוריות (בדר"כ שלוש). מספר ההיגדים בכל קטגוריה צריך להיות שווה.

למשל: אם בודקים עמדות ההיגדים יתחלקו ל3 מרכיבי העמדה: קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי.

כשליש מההיגדים צריכים להיות מנוסחים באופן "הפוך", כלומר בכיוון מנוגד לכיוון השאלון הכללי.

למשל: אם כל ההיגדים על דימוי עצמי מנוסחים בצורה חיובית ("אני אדם טוב") יש להכניס גם היגדים שמנוסחים בצורה שלילית ("אני לא שווה כלום").

מדוע עושים זאת? כדי לגרום לנבדק לקרוא היטב ולשים לב לשאלות, ולא לענות באופן "אוטומטי".

ניסוח ההיגדים צריך להיות תקין, פשוט וברור.
יש לשים לב האם כל ההיגדים מתאימים לכל אוכלוסיית הנבדקים (למשל: בשאלון המיועד לשני המינים לא לכתוב היגד שרק בנות יכולות לענות עליו).
יש לוודא שכל היגד בודק היבט אחר במשתנה, ואין חזרה או חפיפה של היגדים.
את כל ההיגדים – הרגילים, ה"הפוכים", ומהתחומים השונים – יש לערבב.
לכל היגד ישנן ארבע אפשרויות תשובה. כל אפשרות-תשובה מקבלת ניקוד.

לדוגמה: מסכים מאוד (4 נק'), די מסכים (3 נק'), לא כל-כך מסכים (2 נק'), מתנגד (1 נק').

משפט תודה: בסיום השאלון פונים לנבדק ומודים לו על שיתוף הפעולה שלו.