אורך: מינימום 10 עמודים
גודל אותיות: 12-14 (תלוי בגופן), רווח בין השורות: שורה וחצי.
יש להכין שער: "החלק התיאורטי".
כל נושא שכותבים עליו חייב להיות קשור לנושא העבודה.
החלק התיאורטי נבנה בשיטת "המשפך": הוא מתחיל ברקע כללי, ומתקדם בהדרגה לנושא הספציפי של העבודה.
הפרק השלישי עוסק בקשר שבין שני המשתנים (התלוי והבלתי-תלוי), ויהיה מבוסס על מחקרים ותיאוריות ולא על דעה אישית.
אין להעתיק עמודים שלמים מן המקורות, אלא לתמצת אותם. אין צורך לנסח מחדש, מותר להעתיק משפטים או פסקאות, בתנאי שמבינים מה נאמר בהם.
אין לכתוב על תיאוריות, מחקרים או מושגים שהתלמיד אינו מבין אותם (יש להתייעץ עם המורה)
אין להביע דעות אישיות, אלא לכתוב סיכום אובייקטיבי של החומר.
בכל פרק יש להשתמש בשני מקורות מידע לפחות. יש למזג (לשלב) ביניהם ע"י מילות קישור (לדוגמה: "תיאוריה אחרת מוסיפה ש... מחקר נוסף מציג ממצאים סותרים...")
הניסוח צריך להיות תקין, ענייני ופשוט.
אין להשתמש בכתבות מעיתון, מהאינטרנט, ראיונות אישיים או כל חומר אחר שאינו אקדמי (חומרים מסוג זה יכולים להתאים להקדמה, למבוא או לסיכום העבודה).
בסוף כל פרק יש לכתוב פסקת סיום קצרה, הסוקרת את כל הרעיונות המרכזיים שהופיעו בפרק.
בכל פרק, תתי- הפרקים צריכים להיות ממוספרים. לדוגמה:
פרק ראשון: דימוי עצמי
1.1 מהו דימוי עצמי
1.2 כיצד מתפתח הדימוי העצמי
1.3 דימוי עצמי של מתבגרים
פרק שני: עיסוק בספורט
2.1 ספורט וענפיו השונים
2.2 מניעים לעיסוק בספורט
2.3 השפעת הספורט על האישיות
בסוף כל פיסקה, יש לרשום אזכור למקור הביבליוגרפי שממנו היא סוכמה. רושמים מתחת לפסקה בסוגריים את שם המשפחה של המחבר ואת השנה. כך: (כהן, 2002)
אם רוצים לכתוב על מחקר שמתואר בספר מסוים, אבל לא כותב הספר ביצע את המחקר, כותבים כך:
"במחקרו של Karter (1995, אצל לוי 2011) הוכיחו הממצאים ש..."
בסיום הפרק השלישי יש לכתוב פסקת סיכום ובה הרציונל להשערת המחקר. כלומר: לסכם באופן תמציתי את כל הטענות שנובעות מהתיאוריות ואת הממצאים מהמחקרים, כך שיובילו להשערת המחקר ויצדיקו אותה.
לאחר מכן יש לכתוב משפט קישור לחלק המעשי:
"לאחר שסקרתי את התיאוריות אחקור כעת את השערתי בעזרת מחקר בשטח".